המשרד עוסק בתביעות גזזת ובמיצוי זכויות לנפגעי גזזת. תביעות לפי החוק לפיצויי נפגעי גזזת, דיונים חוזרים, עררים החמרת מצב, ותביעות בבתי הדין לעבודה.

גזזת היא מחלה פטרייתית של השער והקרקפת. מדובר במחלה מידבקת מאד שפוגעת בעיקר בילדים בני 3-7 אבל יכולה להופיע בכל גיל.

המחלה היתה נפוצה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ובמקומות בהם היתה נפוצה ביצעו שלטונות המדינה טיפולים בהקרנות על העולים החדשים שהיו מיועדים לעלות ארצה, וגם לאלו שכבר  הגיעו לישראל ממדינות צפון אפריקה.

בתקופה זו לא היתה מודעות רפואית בנוגע לסיכונים הקיימים בחשיפה להקרנות לפיכך ניתנו טיפולים קשים ולעיתים מיותרים תוך גרימת נזקים בריאותיים בלתי הפיכים ואף מסכני חיים.

התוצאה של אותם טיפולים קשים, התגלתה רק זמן רב לאחר מכן כאשר רבים מאותם עולים שעברו את ההקרנות נגד גזזת החלו לסבול מבעיות עור קשות באזור הקרקפת, צלקות, התקרחויות ואף פיתחו מחלות סרטן שונות האופייניות לאנשים שעברו הקרנות מאותו סוג ובאותו מקום.

לאור הגילויים הללו וחשיפת הקשר הסיבתי בין אותם טיפולים נגד גזזת, ובין נזקים רפואיים כגון התפתחות מחלו עור וסרטן נכנס לתוקפו בשנת 1994 החוק לפיצוי נפגעי גזזת. 

על פי חוק זה רשאים כל מי שעברו טיפולי הקרנות עם עלייתם לישראל בין השנים 1946-1960,  לתבוע פיצויים מן המדינה ככל שיוכיחו כי קיבלו טיפול במחלת הגזזת או מניעתה, ובעקבות טיפולים אלו פיתחו אחת או יותר מרשימת המחלות הקבועות ומפורטות בחוק.

עוד נקבע בחוק כי גם במקרים בהם אותם נפגעי גזזת כבר הלכו לעולמם לקרוביהם מדרגה ראשונה  עומדת הזכות לתבוע ובהוכחת תביעתם יהיו זכאים אף הם לקבלת פיצוי.

את התביעה לקבלת הפיצויים יש להגיש למשרד הבריאות, הוא הגוף האחראי על הטיפול בכל נושא ההכרה בנפגעי גזזת. לאחר קבלת התביעה התובע יזומן לעמוד בפני ועדה רפואית המורכבת משופט ושני רופאים, אשר תבחן את טענותיו לעומקן, ותחקור את פרטי תביעתו תוך שאילת שאלות רבות אודות ההקרנות והטיפוליים הספציפיים שקיבל אותו תובע נגד מחלת הגזזת עם עלייתו לארץ.

ככל שהוועדה תקבע כי אכן מדובר בתובע שקיבל טיפול למניעת גזזת בשנים הרלוונטיות, יזומן התבע לעמוד בפני וועדה רפואית . קביעת אחוזי הנכות נעשית  אף היא במסגרתה הוועדות הרפואיות, והן אלו אשר קובעות את דרגת נכותו של התובע  ואת זכאותו  לפיצוי בהתאם למצבו הרפואי. על החלטת הוועדה הנ"ל ניתן לערער בפני ועדה לערערים ועל החלטת הוועדה הרפואית לערערים ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד גם בפני בית הדין לעבודה.

בנוסף בידיי משרד הבריאות מצויה רשימת השמות( רשימת מודן) של מי שקיבלו בזמנו טיפולים למניעת גזזת, אולם גם תובע ששמו אינו מופיע ברשימה עשוי להיות זכאי לקבלת פיצוי.

למשרדנו ניסיון רב בהגשת תביעות גזזת ובהוכחת זכאות בהצלחה.

אל משרדנו הגיע ק' בן ה-77 אשר עלה ארצה בשנות ה20 המאוחרות לחייו ממרוקו. שמו של ק לא הופיע ברשימת מודן.

ק' טופל בילדותו כנגד מחלת הגזזת בטיפולי הקרנות ונגרמו לו כתוצאה מכך נזקים רפואיים מורכבים.

ק' הגיש את תביעת הגזזת לבד ונדחה בטענה כי גם אם קיבל טיפולים כנגד גזזת הרי שבגלל מועד עלייתו המאוחר ארצה הוא אינו זכאי לפיצוי.

משרדנו הגיש תביעה ערר לפרקליטות שהסתיימה בהשגת פשרה ובהחזרת הדיון בעניינו אל משרד הבריאות, ולאחר דיון נוסף ההחלטה התהפכה ול' הוכר כנפגע גזזת ולא רק שהצדק יצא לאור לאחר שנים של גרימת עוול ונזק רפואי שנגרם לק', אלא שהוא זכה בפיצוי כספי גדול ובקצבה חודשית קבועה.

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p190m1k1_001.htm